למה בחרתי לעבוד פה- חלק 2

אילו תפקידים שונים יש למעצבים בארגון – ולאיזה תפקיד אני הכי מתאים?

נניח וחברה מספרת לכם שהיא נכנסה לתפקיד ראשון במייקרוסופט: חברה ידועה ויציבה, בה סוגים שונים של מעצבים, מוצרים, צוותים ותהליכים. נשמע רציני, נכון? למעשה, חוץ מהשורה בלינקדאין והשם על תלוש המשכורת, אתם ואני לא יודעים שום דבר על החוויה היום-יומית: הצוות, היחס לצרכים אישיים, תחושת הסיפוק, אופי היחסים עם המנהל הישיר וההנאה מהעבודה.

חשוב מאוד להבין את התפקידים השונים ואת ההבדלים ביניהם על מנת להחליט היכן לעבוד. ככל שצוות העיצוב גדול יותר, כך סביר יותר שיהיו בו תפקידים שונים. הכישורים שלך, תחומי העניין שלך, היכולות והנסיון שלך הם הדברים שבעבורם משלמים לך. האם יש לך נסיון במחקר UX? בעיצוב אינטראקטיבי? בכתיבת מיקרו-קופי? בעיצוב גרפי? מה הנסיון שלך באיור, אנימציה, תכנות? אילו תפקידים מתאימים לך יותר, או פחות?

אם תרצו לקרוא על סוגים שונים של מעצבים, אני ממליץ על מאמר של ג’ייסון מארדר בשם A Guide to Modern Design Roles. המאמר מצוין, אך חשוב לזכור שלושה דברים בנוגע אליו:

א. המאמר נכתב בשנת 2018, ובמונחים של עולם ההייטק זה היה מזמן. מאז הספיק מארדר להיות דיזיין ליד ב”סטרייפ” ולהקים סטודיו משלו. 

ב. אנחנו הספקנו לחוות את מגפת הקורונה; הזמנים משתנים. 

ג. ישנן חברות בהן שמות התפקידים שונים – כדאי לוודא ולברר שאתן, אתם והמגייסים מדברים על אותו תוכן ולא רק על אותה כותרת.

מה אני אעצב ועם מי?

בהנחה שאתן ואתם יודעים פחות-או-יותר איזה תפקיד תרצו למלא בארגון, חשוב להבין גם את הקשר בין המשרה הנכונה לפרוייקט הנכון ולבעיות איתן תתמודדו בכל יום מחדש – בעיקר בחברות בהן הצוות הגרעיני ממוקד במוצר או בחלק ממוצר. פרוייקט טוב הוא פרוייקט עם אימפקט, שבו הבאתם לידי ביטוי את מגוון יכולותיכם העיצוביות ויצרתם משהו שמשפר חוויה אנושית כלשהי. פרוייקט טוב הוא פרוייקט שאחריו מישהו, איפשהו, מכיר לכם תודה – בין אם על חוויה מעולה ובין אם על כך שמנעתם ממנו חוויה בלתי נסבלת. גם אם הוא לא יודע שאלו אתם.

בהתחשב בכך, בשלבים הראשונים אני ממליץ להמנע ממשרות שממוקדות בבעייה ספציפית או בצוות ספציפי; עדיף לקחת תפקיד מגוון שמאפשר עבודה עצמאית, ניסוי וטעייה, התמודדות עם צוותים שונים ולמידה מתמשכת. חשוב לזכור שזו אינה סביבה בה תוכלו לזרוח תוך זמן קצר.

המלצה נוספת היא לא להאמיין ל”הייפ” או להסתנוור משמות גדולים בתעשייה. בתחילת הקריירה עלולים להתפתות לשלוח קורות חיים רק לחברות בעלות סטטוס מרשים, שם שגם אמא מכירה ולוגו שינצנץ יפה בקורות החיים בעתיד. זה סטטוס. זה בלינג. זה לא אימפקט, וחשוב לזכור שאימפקט > סטטוס. 

קשה להתעלם מיוקרה כשארגונים רבי רושם מתהדרים בתנאים מפנקים ואירועים מופקים. זה באמת נחמד מאוד, אבל לרוב הדבר מעיד על “שובע” מסוים בהיבט החדשני והיזמי, או גרוע מכך – מעיד על חברה בעלת תהילת עבר מפוארת, שעוסקת בייצור כסף באמצעות שכפול של אותם רעיונות. משמעות הדבר היא שרוב העבודה תהיה תחזוקה שוטפת של מוצר מרשים ולא בהמצאה של המוצר הגדול הבא. חשוב לזכור את עקרון האוקיינוס האדום ולהבין שאת המשרות בחברות הגדולות רואים כולם – בניגוד למשרות הנוצצות פחות. אך המשרות הנוצצות פחות אינן בהכרח טובות פחות. אתן ואתם בתחרות בלתי סבירה מול כמות בלתי סבירה של מועמדים, וכאשר מגישים מועמדות לחברות הגדולות והנוצצות הסיכוי שקורות החיים שלכן ושלכם יבלטו קטן יותר.

עצה חשובה נוספת שתעזור לכן ולכם להבין האם תתאימו למשרה ולפרוייקט גם תיתן לכן ולכם נקודות אצל המראיין: בקשו דוגמאות לפרוייקטים קודמים, נוכחיים ועתידיים. כדאי מאוד לשאול באופן ישיר מה מטרת הפרוייקט, כמה אנשי צוות מעורבים בו, כמה משתמשים עתידים להשתמש בו? איך, מתי ובאילו כלים מודדים הצלחה?

באותה נשימה אומר גם שחשוב לבדוק את ההתאמה עם הצוות הגרעיני שאיתו תעבדו ושאליו תפנו את רוב האנרגיה היצירתית שלכם. בחלק מהמקומות תוכלו לפגוש אותם בשלבי הראיונות – ואני ממליץ מאוד לעשות זאת גם אם לא הציעו לכם. נסו לברר מי הם, מה מרגש אותם, איך הם משתפים פעולה ואיך פותרים מחלוקות ברמת הצוות – הדבר יסייע לכם להבין האם הסגנון האנושי מתאים לכם או לא.

אז למה לי להתחיל לעבוד דווקא בחברת פרויקטים?

יתרון מרכזי בחברת פרוייקטים הוא שהתפקידים מגוונים – ישנן הזדמנויות רבות יותר לניוד רוחבי. הדבר יאפשר שמירה על עניין במעבר מפרוייקט לפרוייקט ומתפקיד לתפקיד – שפירושם המשך גדילה ולמידה כמעצבים או התנסות בתחומים משיקים במקום חכיון לקידום. ביום-יום המשמעות היא שאין צורך בהחלפת מקום עבודה או עצירת פרוייקט ארוך על מנת להתרענן; ניתן לשמור גם על ותק וגם על מוטיבציה, להרחיב ידע ולהרגיש בעלי משמעות.

בחברות מוצר גדולות, לעומת זאת, העיסוק הוא לרוב ממוקד יותר, תפקידים ספציפיים עוסקים בחלקים ספציפיים במוצר ספציפי – ואף בסוג עבודה או ממשק ספציפיים. במקום כזה מעצב חוויית משתמש למערכת בקרת איכות של פסי ייצור לא יכתוב, כחלק מיום העבודה שלו, את תרחישי בדיקות השמישות לאפליקציית מובייל b2c.

אצלנו, באמן דיגיטל, זה עניין שבשגרה – ואני אוהב את זה.

בחברת פרוייקטים הלקוח יכול לבקש להיות מעורב יותר בפרוייקט, לנהל אותו או אפילו לבקש “לשאול” צוות לעבודה לצד מעצבים שהם עובדי הלקוח. בנוסף ישנן עבודות קונספט רבות שמשפיעות על המוצר העתידי בהן הלקוח אינו מעורב עד שלב ההצעה; הדבר מאפשר לעסוק בחדשנות יותר מאשר במימוש. בנוסף, בפרוייקט של ייעוץ ועיצוב ללקוח העובד עשוי להדרש למעורבות שהיא מעבר לגבולות הקלאסיים של המקצוע: ניהול פרוייקט, מחקר או קריאייטיב – מקופי ועד אסטרטגיה. 

בחברת מוצר הלקוח והבוס הם אותו אדם, ומידת המעורבות והבעלות על הפרוייקט נשארת דומה מאוד רוב הזמן. ישנן חברות בהן קיימים שלל ממשקים אנושיים שמטרתם למנוע שגרה שוחקת – אך בחברת פרוייקטים המצב הוא באופן טבעי גמיש יותר מבחינות אלו.

עובדות ועובדים ותיקים בחברת מוצר צוברים נסיון והכרות עם המוצר, עם הממשקים הארגוניים, את סגנון העבודה המסויים שלהם. כך, ככל שהזמן עובר היכולת הפוטנציאלית שלהן ושלהם להשפיע על המוצר ועל הארגון גדלה, הם לומדים ומתקדמים בארגון או עוברים לתפקידים דומים בארגון אחר.

עובדות ועובדים בחברת פרוייקטים צוברים נסיון באמצעות עבודה על מוצרים שונים, מול לקוחות שונים, בפרוייקטים מסוגים שונים ואפילו בתפקידים שונים. לדוגמא, במהלך השנים הראשונות שלי ב-AmanDigital הובלתי תהליך רידיזיין לאפליקציה מובילה, סיפקתי שירותי עיצוב וחדשות לאפליקציה אחרת (כחלק אינטגרלי מצוות המוצר), ביצעתי מחקרי שוק, אפיון ועיצוב אתרי אינטרנט ללקוח שלישי, העברתי סדנאות לסטודיו וללקוחות וגם ביצעתי מחקרי שמישות למערכת מורכבת.

עובדים ועובדות בחברת פרוייקטים נדרשים לעצמאות ואחריות, תוך הדגמה של מגוון יכולות ופידבק מול קולגות, לקוחות ומעצבים אחרים. האתגרים שומרים על עניין ועוזרים לעובדים להתפתח מבלי להחליף סביבת עבודה. הוותק הנצבר בעבודה בחברת פרוייקטים הוא לא רק חיוני לעובד, אלא גם מופגן כלפי חוץ – ברור שהעובד הביא ערך באופן תדיר, שהנסיון הנצבר שלו רלוונטי לתחומים ולמוצרים רבים, ושיש לו יכולת קבלת החלטות בסביבה דינמית.

מקווה שפקחתי לכם את העיניים ועזרתי לעשות קצת סדר בהבדלים בין המשרות בתחום ושאתם מרגישים בטוחים לשאול את עצמכם שאלות אמיצות, כמו “מה יש לארוחת הבוקר”. בהצלחה!