אסטרטגיה דיגיטלית – איך עושים את זה נכון?

למה אסטרטגיה דיגיטלית?

העידן הנוכחי מאופיין בקצב שינויים מהיר במיוחד. המגמות הגלובליות משפיעות ומעצבות מחדש את האקוסיסטם של חברות וארגונים והם נדרשים לגמישות מחשבתית ויכולת לבצע שינויים מהירים.

במקביל, הלקוחות מצפים לקבל  חוויה אחידה וקוהרנטית, אשר קושרת בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי ומייצרת שפה משותפת בין הנכסים הדיגיטליים לנכסים הפיזיים של החברה.

 

על פי הערכות, עד שנת 2027, 75% מהעסקים הנמצאים במדד ה S&P 500 יעלמו מהדירוג.

במחקר שנערך נמצא כי לצרכנים לא אכפת אם 74% מהמותגים שהם מכירים יעלמו.

חברות חייבות לעשות מאמצים על מנת להישאר רלוונטיות. ללא אסטרטגיה ברורה, הן פשוט יישארו מאחור.

אסטרטגיה נכונה מתבססת על צרכי המשתמשים ומספקת להם פתרון ממשי לאתגרים בחיי היום יום מול נקודות הקצה במפגש עם המוצר

 

אז איך בונים אסטרטגיה דיגיטלית?

תהליך פיתוח האסטרטגיה הדיגיטלית נבנה בשיתוף עם גורמי מפתח בארגון. הלקוחות שלנו שונים זה מזה ולכן אנו בונים עבור כל לקוח את תהליך האסטרטגיה הנכון עבורו.

בתהליכי העבודה שלנו אנו משלבים מתודולוגיות מתחום ה- Design Thinking  עם כלים מעולם הכלכלה ההתנהגותית.

5 עקרונות ב- Design Thinking:

1. Empathize – הבנה עמוקה של הצרכים האנושיים המעורבים
2. Define – הגדרה וניסוח הבעיה מחדש, באמצעות אמפתיה ובדרכים אנושיות
3. Ideation – יצירת רעיונות רבים ככל שניתן באמצעות סדנאות של רעיונאות
4. Prototype – שרטוט של גרסאות שונות של המוצר או של פיצ’רים
5. Test – בדיקה קפדנית של המוצר/ הפיצ’ר החדש באמצעות משתמשים וביצוע שינויים על פי הצורך

משלבים ידיים ומשנסים מותניים

בשלב הראשון חשוב להגדיר מהן המטרות של תהליך בניית אסטרטגיה דיגיטלית.

שלב זה הוא קריטי להצלחת התהליך ומהווה את הבסיס להמשך.

כאן נרצה לפגוש ולהכיר את כל הגורמים הרלוונטיים והמשפיעים בארגון ולבנות ביחד את התהליך המתאים ביותר.

 

• מהי מטרת התהליך ומהו החזון?
• האם אנו מפתחים אסטרטגיה דיגיטלית עבור מוצר אחד או מגוון מוצרים?
• מה נרצה להשיג בסוף התהליך?
• מה ייחשב עבורנו כהצלחה? וכיצד נרצה למדוד אותה?
• מה נרצה שיהיו תוצרי המחקר?
• מהי הסביבה בה אנו פועלים? מה משפיע עליה ומיהם בעלי העניין המרכזיים והלקוחות הרלוונטיים למחקר?

 

חוקרים, לומדים ומנתחים

לאחר שהגדרנו את גבולות הגזרה של הפרויקט, נבצע מחקר עיצוב. זהו מחקר משתמשים איכותני המכוון פיתוח מוצרים. ייחודו של המחקר הוא בשימת המשתמש במרכז. כך נוכל להיכנס לנעליו ולהבין את צרכיו, את נקודות האור ונקודות הכאב אותן הוא חש במגעו עם המוצר שלנו. נוכל להסיק מסקנות, לתרגמן לתובנותומהן לחלץ הזדמנויות שיובילו לפתרונות מוצריים ברי ביצוע.

המחקר יכלול:

1. למידה קונטקסטואלית- סקירה של מחקרים ומאמרים בתחום וניתוח סביבת התחרות בה אנו פועלים. בשלב זה נרצה גם להכיר את המגמות הבולטות בתחום ובתחומים משיקים ולקבל השראות גם מתחומים נוספים. אנו מאמינים כי ניתן ללמוד גם מתחומים אחרים שאינם קשורים בקשר ישיר לעולם התוכן בו אנו פועלים.
2. שולחנות עגולים- עם בעלי העניין בחברה וכל מי שניתן ללמוד ממנו על עולם התוכן הרלוונטי.
3. תצפיות- כדי להבין מהן נקודות התורפה במצב הקיים ולהבין את דפוסי הפעולה הקיימים, נתצפת על המשתמשים הקיימים שלנו והמשתמשים הפוטנציאליים בסביבת השימוש וננסה להבין כיצד הם פועלים.
4. ראיונות עומק- נגדיר מיהם המשתמשים איתם נרצה לדבר ונקיים איתם ראיונות עומק. בראיונות ננסה להבין את דפוסי ההתנהגות של המשתמשים שלנו ולגעת בנקודות הכאב שלהם. נשתמש בטכניקות ריאיון  personal inventory  או think a loud

 

לאחר סיום המחקר נעבור לשלב עיבוד המידע:

• הורדת מידע ועיבוד מידע- נעשה סדר בכל מה ששמענו ולמדנו מהמשתמשים ונבצע מיפוי של נושאים בעלי מכנה משותףשעלו בראיונות.
• חילוץ וזיקוק תובנות- מתוך הנושאים המשותפים אותם מצאנו, נזקק את המסקנות והתובנות העיקריות.
• הגדרת פרסונות ומסעות לקוח- במקרים מסוימים נוכל גם להגדיר פרסונות ולבנות את מסעות הלקוח של כל פרסונה בתהליכים מרכזיים אותם נבחר.

תרגום להזדמנויות והגדרת שאלות HMW(How Might We)

 – מהתובנות שעלו נחלץ הזדמנויות מרכזיות. ההזדמנויות ינוסחו כשאלות מנחות “כיצד נוכל ל” שיסייעו לנו בשלב הרעיונאות. השאלות הן שאלות פתוחות התוחמות נושא מסוים, בכדי לאפשר פתיחות מחשבתית ויצירת רעיונות מגווניםנ

שירה כהן ונינה פרקש בעבודה

 

השלב היצירתי- רעיונאות (ideation)

זה השלב שבו אפשר להתפרע!

לאחר שהגדרנו את ההזדמנויות שעומדות בפנינו , נתעדף אותן ונבחר עם אילו מהן נרצה להתמודד בתהליך הרעיונאות .שלב זה יכול להתבצע כסדנה ללקוח או על ידינו

עבור כל אחת מהשאלות נרצה למצוא פתרונות רבים, שונים ומגוונים נשתמש בטכניקות ריעיון שונות.

בשלב הזה אין נכון ולא נכון, ההיררכיה הארגונית מפנה את מקומה לרעיונות יצירתיים ולעבודת צוות וכאן אפשר לעוף על עצמנו ולזרוק לאוויר את כל הרעיונות הכי מופרעים שעולים על דעתנו

בשלב הזה חשוב לשים דגש על-

• קבוצות מעורבות
• לחשוב פתוח ולהגיד הכל
• לכתוב, גם אם זה דומה וגם אם זה מופרך
• כמות ולא איכות

בשלב המסכם נאסוף את כל הרעיונות שעלו ונבצע תעדופים עד לגיבוש רשימת התכולה הסופית.

ליצירתיים שבינינו אפשר להוסיף גם שלב של prototyping בו נשרטט את הרעיונות שגיבשנו לכדי מוצר/ פיצ’ר. כאן התוצר הוא כבר ויזואלי כאשר ננסה לתאר כיצד ייראה המוצר, כיצד יראו התהליכים המרכזיים שלו? נתייחס גם לסידור המידע והיררכיה של המידע.

 

לסיכום,

תהליך בניית אסטרטגיה דיגיטלית הינו שלב הכרחי כיום ביצירת מוצר מכוון לקוח המבין לעומק את צרכי המשתמשים ונותן מענה לנקודות הכאב שלהם.

על מנת לתקף את המוצר שלנו עלינו לבצע בדיקות משתמשים, לבחון ולקבל פידבקים ולבצע שינויים נדרשים. כך נוכל להישאר רלוונטיים, לחדש בעולם דינמי ולהמשיך לייצר ערך עבור לקוחותינו.